סיפורים קווירים – ישראל

פרויקט של לורה אולדורפ וליליאן וונשיק
האוניברסיטה למדעים יישומיים דיסלדורף
עם פרופ' אניה פורמן

החברה הישראלית היא מאוד משפחתית. זוגות קווירים אינם מודרים מהרצון להביא ילדים לעולם ומהלחץ החברתי להתרבות.

»במקום שאנחנו גרים בשכונה שלנו כאן ברחוב הראשי של העיר שהוא שדרות רוטשילד, רואים דרך קבע שני גברים או שתי נשים כזוגות צועדים יחד, לפעמים כמשפחות עם תינוקות. זה היה חלק טבעי לחלוטין מהחיים בתל אביב בעשר השנים האחרונות, ומאוד נחמד לחיות איתו.«

לכן יש להרחיב את המונח "משפחה גרעינית", לא להגדיר עוד רק על ידי מודלים הטרונורמטיביים מסורתיים, אלא להרחיב אותו כך שיכלול תוכניות חיים קוויריות ומודלים משפחתיים. ההורות הגנטית, הביולוגית, המשפטית והחברתית של ילד לא תמיד חייבת להיות זהה, ולכן לילד יכולים להיות יותר משני הורים בו זמנית. ישנן מספר דרכים ליצור משפחה קווירית בישראל.

אימוץ

החוק למניעת אפליה משנת 1992 הגביר את הנראות של אורחות חיים קוויריים, במיוחד ברחבי תל אביב, והוביל לא רק למצעד הגאווה הראשון אלא גם למספר ניסיונות לאימוץ בינלאומי של ילדים מגואטמלה, רוסיה, אוקראינה ושאר מדינות מזרח אירופאיות.

עם זאת, למרות החוק למניעת אפליה, האימוץ הבינלאומי לא צלח בשנים שאחרי 1992 עקב איסורים במדינת המוצא ובשנת 2005 הוסרה אפשרות זו כליל. עם זאת, מאז 2008 זוגות חד מיניים נהנים מזכויות אימוץ שוות לזוגות הטרוסקסואלים, למרות שגיבוש משפחה קווירית באמצעות אימוץ מורכב מבחינה ביורוקרטית עד כמעט בלתי אפשרי. יש הרבה הורים מאמצים ממתינים, מעט מאוד ילדים, ונטייה של הסמכות לשייך ילדים להורים דתיים. קיים פער עצום בין החוק לפרקטיקה בתהליך האימוץ הישראלי למשפחות קוויריות.

הורות משותפת

בגלל הפער הזה, זוגות רבים עושים סידורים פרטיים. אלה מסתכמות בעיקר בין נשים לסביות ואבות הומוסקסואלים. המשמורת מוענקת להורים הגנטיים, אך כל הצדדים המעורבים הם חלק חברתי מהמשפחה מרובת הורים ומגדלים את הילד.

פונדקאות מתייחסת לתהליך שבו אישה נושאת ילד עבור ההורים המיועדים לאחר התקשרות בחוזה פונדקאות. ככלל, אחד ההורים המיועדים הוא התורם של החומר הגנטי להריון חוץ גופי של העובר שיושתל. במודל משפחתי זה, אחד האבות מוגדר כאבא הגנטי ומימוש ההורות החברתית נקבע באופן בלעדי עם בן הזוג הגיי. הראשון נותן את הזרע שלו להפריה חוץ גופית עם ביצית שנתרמה ברובה בצורה אנונימית. העובר שנוצר כך מושתל באם פונדקאית, אשר נושאת את הילד ונותנת אותו להורים החברתיים לאחר הלידה. זה מביא לאפשרות של הורות בלעדית.

בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון את חוק הפונדקאות משנת 1996 אינו חוקתי. זה איפשר פונדקאות בישראל אך ורק לזוגות הטרוסקסואלים נשואים והיה לטיפול בבעיות פוריות. שנה לאחר מכן, נשים רווקות קיבלו גישה לתהליך הפונדקאות הישראלי. כתוצאה מכך, מספר היולדות הלסביות הולך וגדל, שכן לכל אישה ישראלית יש כיום הזכות להפריה חוץ גופית באמצעות זרע תורם. ביטוח בריאות אף מכסה את העלויות של עד שני ילדים שנולדו בחיים לכל שותפות.

דיני המעמד האישי (נישואין, גירושין, אימוץ) ודיני הירושה עדיין נמצאים בידי בתי הדין של הרבנות, או ליתר דיוק, בסמכותם של בתי הדין הדתיים, לרבות דיני השריעה והכנסייה. הרבנות נמצאת בידיים אורתודוקסיות. עבור זוגות הומוסקסואלים המעוניינים להביא ילדים לעולם, שלילת ההיתר להקים משפחה עם פונדקאית ישראלית על בסיס דתי לא רק פירושה מכשולים בירוקרטיים עצומים אלא גם חיסרון כלכלי עצום, מכיוון שהפונדקאות חייבת להתבצע בחו"ל. פונדקאות מסחרית לזוגות הומוסקסואלים מותרת כיום רק במדינות קליפורניה, פלורידה ואורגון בארה"ב, כמו גם בבריטניה.