קולות לא נשמעים

פרויקט של יאנה ליכטר
האוניברסיטה למדעים שימושיים בדיסלדורף
בהנחיית פרופסור אניה פורמן

הפרויקט הוא מחקר טיפוגרפי על השפה העברית ותמונות שנכתבו על קירות תל אביב. אני מחפשת את הסיכויים והמגבלות של כתיבה על קירות כרגע של התנגדות מצד התושבים. לגבי 1700 שנות חיים יהודיים בגרמניה אני מאתרת את הגרפיטי במקומות חדשים בגרמניה ומקיימת ראיונות עם תושבים יהודים להערותיהם.

כתבי יד, ציורי קיר ושבלונות תלויים בקירות תל אביב. התושבים משתמשים בכתובות גרפיטי כדי להעביר את עמדותיהם האישיות, החברתיות או הפוליטיות. הקירות מציעים להם אפשרות לחלוק את קולם עם הציבור. במהלך הסמסטר שלי בחו"ל בתל אביב אני בוחנת שאלות שונות יחד עם חברתי יעל. מה יש לתושבי תל אביב לומר? אילו תפקידים פוליטיים הם מחזיקים? מי יכול לפענח את כתובות הגרפיטי על הקירות?

הגרפיטי מציג כתבי יד שונים, גופנים ודרכים לשחק עם האלף-בית. העברית נכתבת מימין לשמאל – ללא שימוש בתנועות. שינוי פרט קטן יכול להעניק למילה משמעות חדשה לגמרי. הדמויות נשארות בגדר תעלומה עבורי לפתור. במכון הטכנולוגי בחולון אני לומדת תקשורת חזותית במשך חמישה חודשים ומבקש מסטודנטית ישראלי שיעזור לי בתרגום הגרפיטי. נושא הגרפיטי פותח נושא חדש בינינו והחל פרויקט משותף. יעל ואני מתרגמות את הגרפיטי של העיר יחד – הרקע השונה שלנו נותן לנו נקודות מבט חדשות על הפרויקט.

 Israel is alive

Is the public stupid ?

 No justice

If I forget Jerusalem, it‘s because of Tel Aviv

Occupation = Terror

Social Welfare for Holocaust Survivors

 Revolution of love

Liberty

יעל ואני מסתובבות בעיר מנתחות, מתרגמות ומשוחחות על כתובות גרפיטי שונות. אחד הגרפיטי הראשונים שאנחנו רואות, יעל מתרגמת, "אם הייתי רוטשילד, לא הייתי תורם שום דבר לציונים." מיהו בדיוק רוטשילד? מדוע האמן מבקר את הציונות? לאיזו מסיבה שייך האמן? יעל מסבירה כי רוטשילד שייך למשפחה עשירה שתמכה בציונים ועזרה בהקמת מדינת ישראל. האמן יכול היה להשתייך למפלגת שמאל שהאמינה בשוויון בין יהודים לערבים בישראל; ולא הציונים הרואים בישראל מדינת העם היהודי. אנחנו ממשיכות ללכת ועוברות גרפיטי נוסף: "אם אשכחך ירושלים, זה בגלל תל אביב." יעל מעירה על הביטוי הזה ואומרת שהוא מושאל מביטוי דתי. הגרפיטי מתאר בהומור שתל אביב הפכה חשובה יותר מירושלים ועושה צחוק מהתחרות בין שתי הערים. כתובות גרפיטי נוספות עוסקות בנוער וילדי ישראל "צבא הילדים בישראל". יעל אומרת שגם היא הייתה חייבת להצטרף לצבא במשך שנתיים, כמו כל אזרח צעיר בישראל. הגרפיטי מבקר את ממשלת ישראל בנוגע לשימוש במבוגרים צעירים להגנה על המדינה. לצעירים אין ברירה ומשרתים חלק ניכר מזמנם בצבא.

As a continuation Shir Zilberstein co-designs the project, on site in Tel Aviv she collects more graffiti and "Unheard Voices". The idea is to collect, archive, transform and create. We would like to use the vector graphics as projections as a basis for new discussions to get into conversation with people about politics and society. In the next step we would like to design graffiti together on site in Sde Boker.