פרויקט מאת פטריק קראוס
האוניברסיטה למדעים שימושיים
בהנחיית פרופסור אניה פורמן.
הבנה של תרבות הקיבוץ דרך אובייקטים. הרעיון של הקיבוץ הוא להתבהר באמצעות רשת במרחב
הפיזי עם אובייקטים וירטואליים כצמתים המקשרים בין סיפורים.
אובייקטים שמחברים בין אנשים ומתקשרים לחיי יומיום בקיבוץ נאספים בצורה דיגיטלית.
האובייקטים המשפיעים על מערכות יחסים ומעצבים פעולות הם לשמש כעדים דומים לאובייקט של חיי היומיום.
הם עוזרים לקבוע את חיי היומיום ולעצב את החברה המשתמשת בהם. אובייקטים וירטואליים אלה מצורפים לראיונות שמספרים סיפורים ומנתחים את התנאים המתקשרים לאובייקטים ווירטואליים אלו.
האנשים מדברים על ודרך האובייקטים הווירטואליים האלה. החוויות המדוברות מעניקות לאובייקטים הדיגיטליים אופי ספציפי וגישה המייצגת את החיים בקיבוץ ובכך את הרעיון הבסיסי. לכל אובייקט יש רלוונטיות וחשיבות זהה במבנה הכולל. הלכידה האינדיבידואלית של אובייקט ספציפי בתהליך הסריקה, אינה מציגה סתם אובייקט אלא אחד מפורש.
הוא מייצג מקום, אדם או סיטואציה אמיתית בקיבוץ.
. הפוקוס הוא על חיי היומיום והעבודה בקיבוץ
הארגון של חפצים דיגיטליים במרחב הפיזי מייצר מציאות סביבתית מעורבת, שלא רק משרתת כשהצגה של החברה אלא גם נוצרת ממנה. העבודה נסרקת על ידי הדיירים במקום. חפצים אישיים העומדים בעמדה בקיבוץ נאספים באופן קולקטיבי ומחוברים מחדש במרחב הפיזי.
. כך, על פי הרעיון של סמואל ביקל, ייווצר "גן כל יום" של חפצים דיגיטליים.
יש ליצור התקנת חדר בשיטת איי אר – בה ניתן לחוות סיפורים, תמונות ומסמכים.
מימוש טכני
שלב 1: האוסף
מדריך סטנדרטי לדיגיטציה של אובייקטים הוא לאפשר אוסף קולקטיבי של אובייקטים פוטוגרמטריים. מדריך המיועד לאזרחים רגילים אמור להציע אפשרות להדמיית עצמים בתלת מימד במכשירים פשוטים (טאבלט, די-אס-אל-אר, סמארטפון). ראיון מונחה עצמים משלים את התמונות בתוכן אישי ומתנהל לפני בחירת האובייקט.ז
זרימת עבודה אפשרית:
ראיון -> צילומי תושבים -> העלה לאחסון מקוון משותף -> עיבוד לאובייקטים תלת ממדיים.
שלב 2: ההערכה
האובייקטים שנאספו נדונים במתכונת פתוחה. באופן קולקטיבי, ייעשה מבחר של חפצים.
שלב 3: הרשת
ניתן לגשת לסריקות שנאספו באמצעות אפליקציית איי-אר, במרחב הפיזי. סמנים על הרצפה קובעים את מיקום האובייקטים האישיים. כל האובייקטים מהווים זיכרון מחשבה המאיר על החיים בקיבוץ וערכיו.