הדס סט
ילידת 1981, ישראל
חיה ועובדת בתל אביב
הדס סט בעלת תואר ראשון ושני באמנות מבצלאל ומרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל והמכון הטכנולוגי בחולון. בשנים האחרונות הציגה תערוכות יחיד בגלריה חזי כהן ובגלריה רו ארט בתל אביב, וכן בגלריה השיתופית היהודית־ערבית בקיבוץ כברי. היא השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות, בין השאר במוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, מוזיאון חיפה לאמנות והמוזיאון לאמנות עכשווית בשנחאי.
סט היא זוכת פרס ישראל מקוב לשנת 2021, פרס איילין ודונלד קופר בבצלאל (2010) ופרס האמן הצעיר של משרד תרבות והספורט (2013). עבודותיה שמורות באוספים של מוסדות אמנות מרכזיים, בהם מוזיאון ישראל ירושלים, מוזיאון תל אביב, מכון שפילמן לצילום, Hoche Art Collection בפריז.
העבודה שלי מתחילה בצילום ומסתיימת בהצבה צילומית בחלל. ההופעה של העבודות בחלל מבקשת לייצר חווית צפייהגופנית שמתרחקת מהפעולה הדוקומנטרית הראשונית כדי לאפשר הופעה מחודשת של המציאות.
אני משתמשת במצלמות אנלוגיות בפורמט קטן, 35 מ״מ, לאחר מכן אני סורקת את הנגטיבים, ומכניסה אותם לפוטושופ. הפוטושופ הוא מרחב ציורי שמאפשר לי להיות לא נאמנה למציאות. אני מוסיפה ומוחקת, מפרידה ומחברת.
חלק ניכר מהעבודות שלי מצולמות בגינות ציבוריות, פארקים וגני חיות, מרחבים שונים של טבע מלאכותי. בעבודות אלומתקיימת מניפולציה בזמן הצילום או בזמן העריכה בכדי לייצר מרחבים מהונדסים שמתייחסים למתח התמידי הקיים ביןהטבעי למלאכותי, כאשר הצילום הוא נקודת המבט הנמצאת בתווך בין שני אלה. הוא המאפשר את הקריאה ה'טבעית' ומנגדאת 'המלאכותיות'. אני בוחנת את היחסים של הצילום עם הדימוי של העולם, כאשר הצילום עובד ככלי מתעד אך בו זמניתככזה המשנה ומעצב את העולם מחדש. מאז המצאת הצילום, כבר כמעט 200 שנה, בני אדם משתמשים במצלמה בכדילהתבונן בטבע. במובן הזה אני חוליה בשרשרת מאד ארוכה של צלמים וצלמות שעסקו ועוסקים ביחסים המורכבים שבין טבעלתרבות.
אני מצלמת דימויים שיוצאים מתוך חוויה ישירה בעולם, אוספת אותם ובונה מתוכם מבנים חדשים של משמעות. אני משדכתבין דימויים כדי שלא יהיו לבד, ותופרת יחד מציאויות נפרדות בכדי ליצור להן גורל משותף.
הצילום הוא הכלי המיידי והטבעי ביותר שבעזרתו ניתן להגיב למציאות. המציאות בעבודה שלי מופיעה בצורתה המורחבתכזיכרון, כחלום, כהזיה וכפנטזיה. ההופעות השונות של המציאות כנקודת מוצא, ביחד עם הצילום כפעולה, מאפשרים לילחשוב ולנסח מחדש אירועים שקרו, שקורים וכאלו שיקרו. העבודות מורכבות מכמה צילומים כל אחת, שצולמו בנסיבותוהקשרים שונים, כשהחיבור ביניהם מאפשר לזיכרון ולזמן להתנסח מחדש ולייצר להם הופעה נוספת.
פרקטיקת העבודה שלי בנוייה על תהליכים ארוכים, שבהם נאספים חומרים וסיפורים שמתוכם נוצרים מבנים של דימויים,עבודות והצבות. הצילומים המתייחסים לאופנים החושניים של החומר הצילומי, מבקשים איכות ציורית ושואפים להגיוןפיסולי.
